חוויה שלא אשכח מן הימים של שרת 2, חנוכה 2011

  • אינני זוכר את שם המשתמש שלי דאז, והאם היה זה ויקטוריאנוס, אך לא שכחתי את צליל השם "כפר השלווה והנחת".

    לא אשכח את הפעם הראשונה ששיחקתי, ופשוט מילולית, לא ידעתי כלום. לא פיתחתי את הכפר כמו שצריך, ובזזו אותי יפה יפה, ולא יכולתי להתגונן בפני ההתקפות.

    הייתי נבזז על בסיס יומי על ידי בוזזים קבועים (אני אפילו זוכר את המשתמשים שלהם דאז: בועה וs.h מן הכפר h.h), ונהגנו "לשמור על קשר". כל הזמן ניסיתי להיאבק כנגדם, אבל לא הצלחתי אף פעם לעמוד מולם, לא משנה מה ניסיתי.

    לבסוף, בסביבות חנוכה אני חושב, השחקן s.h החליט לשלוח לי "מתנה לחג" (שלח לי בליסטרות ב"אהבה"), וכל כך נלחצתי, שפניתי אל שכן שבזז אותי פעם או פעמיים בעבר, והתחננתי אליו שישלח אלי תגבורת מהר ויציל את הכפר שלי.

    תאמינו או לא, השכן היקר לא בזבז מילים ושלח לי את הכוחות שלו. הוא שלח לי חבילה מלאה בכל טוב של לגיונרים, פרטוריאנים, אימפריאנים, אקוויטס אימפרטוריס ואקוויטס קיסריס.

    הצלחתי לעמוד בפני ההתקפות ולהשמיד את הבליסטרות ואת הכוחות שהגיעו איתן. לצערי בסופו של דבר שאריות כוחות התגבורת סיימו את תפקידם בקרב האחרון כנגד s.h, לאחר ששלח מטעמו פשיטת ענק של אלפי פרשים (נראה לי).

    אני לא זוכר אם s.h המשיך לתקוף אותי לאחר מכן, כי פרשתי מן השרת זמן מה לאחר מכן, אך אזכור לנצח את שם השחקן שלא היסס לשלוח לי את הכוחות שלו, על אף שהייתי זר מוחלט עבורו.

    לעולם לא אשכח אותך, junux1 הרומי משרת 2 של חנוכה 2011.