דו-עט: האריה נגד חמישי הבא

    • דו-עט: האריה נגד חמישי הבא

      איזה קטע טוב יותר? 26
      1.  
        קטע א' (17) 65%
      2.  
        קטע ב' (9) 35%
      [FONT=&quot]שלום לכולם!

      זהו דו-עט של lion נגד Thursday next.

      התנאים היו:
      מילים:
      מינימום 200 מילים עד 640.
      נושא:
      זמן. כל מה שקשור בזמן...

      וזהו. בהצלחה לשני המשתתפים.

      [/FONT]

      The post was edited 1 time, last by SpiderBlaBla ().

    • קטע א'

      [font=&quot]פסטורליות של כפר, שקט, הרגשה נעימה מרחפת באוויר.
      פעוטות המשחקים ברחובות חוזרים לבתיהם בשמחה קורנת וטינוף של בוץ.
      קרקע מאובקת וצליפת [/font][font=&quot]שוט על סוס. השקט הגגות השחוקים של בתי העץ המרופטים[/font][font=&quot], [/font][font=&quot]החיים שמחים שקטים ומרתקים[/font][font=&quot].[/font]


      [font=&quot]חליל רועים גס עשוי במבוק מחלל ברחובות, המנגינה שקטה פשוטה אך מרוממת,
      המקצב קליט והתרועות הגבוהות. החליל משווה לאווירה פסטורליות של ימי הביניים[/font][font=&quot].[/font]



      [font=&quot]הלילה יורד ומבתי היישוב בוקע קולן של אימהות המברכות ילדיהן בברכת לילה טוב.[/font][font=&quot]
      [/font][font=&quot]לילה, הכפר חשוך והקולות מהבתים[/font][font=&quot]נדמו, תנים מייללים מפזזים באחו.
      יללותיהם גבוהות וחדות אך קולן מרגיע[/font][font=&quot]. [/font][font=&quot]צרצור הצרצרים מפזם במרץ,
      משתלב בהרמוניה כמקצב למנגינת הלילה. מעינות הודיות חותכות למדי פעם את האוויר צרחותיהן מפלחות את אוויר הלילה,
      כהפרעת שגרה בזמר הבלוז של הלילה. אוח שועט בגסות על עכבר שדה,
      תנשמת צוללת בחינניות על חולדה טועה. בזמן זה הטבע שר עם הלילה,
      והזמר מתייחד עם אוושת היער וניחוח העצים, ומבצע השיר נינוח[/font][font=&quot].[/font]



      [font=&quot]הכוכבים בוהקים בזוהר, היה זה עידן בו הם עוד הופיעו ברוב הדר ופאר.
      קבוצות של מלומדים אחדות יצאו מבתיהם עם מכשירי מדידת השמיים.
      מצביעים בבטחון על גרמים שמימיים רחוקים ובטוחים. הקסיופאה,
      כוכב הצפון והדובה הגדולה שמפזמת בדממה כמעט חרישית [/font][font=&quot]שיר ערש לדובתה הקטנה[/font][font=&quot].[/font]



      [font=&quot]ארבע בבוקר השחר מפציע, מרחוק אפשר לראות על רקע הים את כדור הזהב מרקיע לשחקים ושולט במרומים.
      טיפות טל זעירות מכסות גגות אזבסט גליים. הרפתנים הראשונים יוצאים בנחת לרפת. הולכים דרך שבילים בוציים מטל הלילה, מגפיהם הגבוהים מבוססים בבוץ. בדרך מחליפים דברי בידוח[/font][font=&quot], [/font][font=&quot]קלי דעת שמחים על היום החדש שמגיע. והכפר דומם[/font][font=&quot].[/font]

      [font=&quot]יום שקט מחל בכפר ילדים יוצאים לבתי ספר אמהות מאכילות תרנגולים וחקלאים חורשים בשדות.
      פעוטות שבים למשחקיהם ברחובות רצים דרך שיחים, מתפרעים בדרכם למפגש היומי[/font][font=&quot].[/font]


      [font=&quot]שומר פרדסים זועף רודף בכעס קבוצת נערים, שבדרכם מבית הספר, איכלו מהפרי הזהוב.
      שקט ברחובות ונשים עוברות מבית לבית להחליף חלב ודבש, מציגות לראווה בדרכן את התפוחים פרי ידיהן[/font][font=&quot].
      [/font][font=&quot]חריקת מונית דרך הכפר בדרכה לבית החולים להביא אשה ללידה, משאירה אחריה ענן אבק סוער. שגרה ושקט.[/font]

      [font=&quot]כלניות אדומות עוברות בכפר נוזפות בילדים ועוברי אורח,
      כריותיהם האדומות משתלבות עם פרחי כלניות שובבים. ורכב מצליף בסוס. שגרה, שקט[/font][font=&quot].[/font]
    • קטע ב'

      וקטור היקס עבד קשה תחת שמש המדבר הקופחת, מעיף חול לכל עבר עם האת שלו. הוא רטן לעצמו וסינן בין שיניו קללות עסיסיות על החול שחדר לעיניו. לפתע, פגע האת במשהו קשה מאוד. הדוקטור, מאושר על מציאתו, החל מפנה את החול מסביב לחפץ. לאט לאט התגלה כדור ענקי עשוי מתכת. הדוקטור ההמום שמח כל כך על תגליתו, שכמעט רקד משמחה. סוף סוף, אחרי כל כך הרבה מאמץ... והפעם שום מדען לא יגנוב לו את התגלית! לא כמו הפעם שבה חשף את הבית היווני העתיק, לא, הוא לבד עכשיו! המציאה כולה שלו!
      הוא הסתכל על הכדור וסרק אותו מכל כיוון, מחפש איזשהו סימן, אך לשווא. הכדור היה אטום וחלק מכל הכיוונים. הוא הוציא, כבדרך קבע, את מעבדת השטח הניידת שלו. לבדיקות רגילות, שהוא מריץ על כל מציאה. מוליכות חשמלית, טמפרטורה, ועוד. הוא לא הופתע לראות את התוצאות עד שהוא הגיע לרמת הקרינה הרדיואקטיבית. גבוהה מאוד. הוא ניסה להחניק קריאה, אך לא הצליח. "מה?!" צעק בהתרגשות, צובט את עצמו תוך כדי. "אני בוודאי חולם. או משתגע. כן, אני משתגע, אני מדבר לעצמי!". התאוריות שניסה להעלות רק העלו את הבילבול. הוא חייב לפענח מה הכדור הזה, לא יכול להיות שזה סתם... כדור רדיואקטיבי!
      הוא ישב וחשב במשך שעה ארוכה, כשלפתע עלתה מחשבה בראשו. להפוך את הכדור. במאמצים אדירים הפך את הכדור הכבד, ולפניו נגלה כדור קטן יותר על הכדור הגדול. הוא נגע בו בזהירות, ולפתע הכדור הקטן החל מסתובב במהירות הולכת וגוברת. היקס קפץ אחורה בפחד, מתרחק בצעדים זהירים מהכדור. הוא הסתכל על הכדור כמו מהופנט, ולא שם לב לשמש שחגה מסביבו, מהמערב למזרח. הוא גם לא שם לב לצמחים שעלו בקצב אדיר מן הקרקע, וירדו שוב. הוא לא שם לב למחוגי שעונו הזזים אחורה במהירות עצומה, ולנחלים שהופכים לנהרות מסביבו. הוא לא שם לב לשמיים שנהיים יותר ויותר מעוננים, ואז מתבהרים. הוא לא שם לב לגוש הסלע העצום שעלה ממכתש רחוק, בעוד המכתש נמחק. הוא לא שם לב למפלצות המתנשאות מעל העצים. ואז הכדור הפסיק להסתובב, ובבת אחת הדוקטור התעורר.
      "מה?" מלמל בבילבול. "מה אני עושה פה? זה לא המדבר!". הוא הסתכל סביבו על העצים, הצמחיה והנהרות, והרגיש את הלחות באוויר. הקרקע רעדה וקול עמום ורחוק נשמע. מבעד לצמרות עצים רחוקות התנשא ראש עצום. הדוקטור ההמום מיד זיהה את היצור, אותו יצור שאותו חיפש במדבר כשמצא את הכדור. "ברונטוזאורוס... מדהים! כנראה שהכדור איכשהו מחולל שדה אלקטרומגנטי שיוצר טכיונים פלזמטיים רדיואקטיביים שקורעים את המרחב זמן!" הוא אמר בהתרגשות. ואז הוא הבין. "זוהי... זוהי מכונת זמן שמניעה את עצמה מאנרגיית היקום עצמו!" קולו הדהד במרחב העצום. הדוקטור הסתובב, ובחן את הכדור. הוא ניסה לגעת בכדור הקטן, אך לשווא. הכדור לא זז.
      "כמובן", אמר כאשר הבין את מר גורלו. "המכשיר הזה הוא חד פעמי. יש בו רק מספר מוגבל של חלקיקים שניתן להאיץ. אני תקוע בתקופת הדינוזאורים. אלא אם כן... אלא אם הוא גם יכול לייצר חלקיקים!" אמר, למרות שידע שהסיכוי נמוך ביותר. אבל, אחרי הכל, זה מכשיר שיכול ליסוע בזמן... הוא השקיע את כל כוחו בגילגול של הכדור, ובחן אותו מכל עבר. כלום. רק הכדור הקטן. קצת ליד הכדור היה כתם קטן של חלודה. הדוקטור גירד אותו משעמום וחוסר אונים, כאשר לתדהמתו אצבעו שקעה בחלודה- זה היה כיסוי דק לחור. הוא הוציא את ידו במהירות וקול שאיבת אוויר אדירה הדהדה ביער. החלודה לפתע כיסתה מחדש את החור. "חלקיקים חדשים!", אמר הדוקטור בתקווה. הוא נגע נגיעה קלה בכדור הקטן, והכדור הסתובב שוב את סיבובו המהיר, ושוב היפנט את הדוקטור. הוא הואץ בזמן, והפעם קדימה, מסיבה לא מובנת. הדוקטור התעורר באחת במדבר, כורע מעל שלד אדיר של ברונטוזאורוס.
      "הכדור...", אמר בבלבול, "איפה הכדור?". מה שהדוקטור לא ידע, הוא שהכדור נסע קדימה, לעתיד, לעוד שלושים חמש שנה. עברו שבע שנים, והדוקטור המפורסם, שלא סיפר לאף אחד על דבר הרפתקאותיו, הוליד לו בן. כשהבן היה בן עשרים ושמונה, הוא כבר השיג את הדוקטורט שלו בארכיאולוגיה ושימח את הוריו. לאחר מכן, הגיע דוקטור היקס, בנו גאוותו של הנוסע בזמן, לחקור שרידים של ברונטוזאורוס.

      דוקטור היקס עבד קשה תחת שמש המדבר הקופחת, מעיף חול לכל עבר עם האת שלו.
    • אני מצטער, אבל אני לא יכול להצביע.
      אלו שני קטעים שונים בתכלית. סוגה שונה במובן מסויים, אורח כתיבה שונה המותאם לקטע.
      האחד חולמני עדין ומלטף כמו כנף של פרפר עם מסרים בסאבטקסט (אני רואה אותם בכל מקרה, אבל אולי זה כי אני סכיזופרן בשעות הפנאי), השני דינאמי, מסעיר, "תגליתי" ומעורר מחשבות.

      לא אוכל לבחור בין פאי שוקולד לבין סטייק, זה גם עניין של טעם אישי ולא קשור לאופן הבישול הקפדני וטכניקת הכתיבה, וגם תלוי מצב רוח וזמן/נסיבות.

      מצטער שוב.
      יישר כוח על שני הקטעים - שניהם איכותיים, נעימים לקריאה (כמה שגיאות הקלדה ובראשון איזה עניין לקראת הסוף לא זוכר אבל טעון תיקון, הראשון כתוב טכנית בזרימה נעימה ולא מקוטעת, השני עמוס יותר אבל מתאים לקטע) ועושים נעים ברשתית.

      תודה.
    • נצחיל מזה שבהוראת דו-עט רשום לא יותר מ-640 תווים.
      בקטע ראשון יש 1980 ובקטע שני 3322.
      אז מה, שניהם פסולים?

      בכל מקרה, אתייחס לקטעים עצמם:
      קטע ראשון זה בעצם לא קטע ולא כלום - רק תמונה. אומנם מתוארת יפה ביותר, אך אין לה כל כך זכות קיום בפני עצמה (להבדיל מתמונה דומה שצוירה במקחול)
      קטע שני - סיפור העומד בפני עצמו.
      רק שחבל שבסוף לכותב נמאס והוא סגר את העלילה כמו שמקפלים את המפה המלוכלכת - בבד אחד ובלי לדאוג לפרטים.

      כך שכאן מתעוררת שאלה - לפי איזה מבחן אנו אמורים לשפוט?

      אני אקח מבחן של קטע העומד בפני עצמו,ולכן אצביע עבור קטע 2.
      (גם אם הייתי בוחן לפי שייכות לנושא, קטע 1, בעיניי, הרבה פחות קשור לזמן - הוא רק מתאר איך הזמן עובר והדברים משתנים, אבל הקשר הזה די רופף, כאמור בעיניי, לנושא. כך שגם לפי מבחן זה הייתי מצביע עבור קטע 2)

      PS
      סה"כ נהנהתי מאוד משני הקטעים, כך שירבו דו-עטים למיניהם :p

      PPS
      דרך אגב, אם היינו מסכימים שכל צורה ספרותית מתאימה כאן והייתי חובב שירים ללא חריזה (וקטע 1 בהחלט יכול להחשב לכזה) אז הייתי מצביע עבור קטע 1 :tumbup:

      The post was edited 1 time, last by jakuper ().

    • הערת שתי הסנט שלי
      הוא הופך את הכדור הכבד. אבל עד לשם לא כל כך ברור (או לפחות לי לא היה ברור) שמדובר בכדור גדול.
      שווה להכניס את הפרט הזה קודם. הסיפור קולח ונותן משחק מעניין עם הזמן.

      השיר על הזמן הוא פשוט שירה. קראתי אותו וממש יכולתי להרגיש את השמש זורחת ועושה סיבוב ושוקעת עם כל הדברים שמתחילים ומסתיימים ככל שהיום מתקדם. כל הכבוד.
    • זקן השבט wrote:

      הערת שתי הסנט שלי
      הוא הופך את הכדור הכבד. אבל עד לשם לא כל כך ברור (או לפחות לי לא היה ברור) שמדובר בכדור גדול.
      שווה להכניס את הפרט הזה קודם.


      גם אני שמתי לב לזה, אך אני כן מצאתי לזה איזכור:

      לא יכול להיות שזה סתם... כדור רדיואקטיבי!

      אם זה היה כדור נגיד מאורניום (אורניום הלא מעושר לא הורג כל כך מהר וניתן לטפל בו זמן מה)
      אז כדור בנפח דלי מים היה שוקל 190 ק"ג (לנפח של 10 ליטר.)
      לו זה אפילו הייתה עופרת (קצת רדיאוקטיבית) אז דלי ממנה שוקך 113 ק"ג שגם זה כבד.

      אבל אני חושב שאתה צודק - למעט מאוד אנשים יש את הידע על משקל סגולי של חומרים רדיאקטיביים :d לכן היה צריך לתת כאן הסבר כלשהו - וזה לא חייב להיות כי כדור כבד. יכול להיות שהיה קשה לסובבו, היות והוא היה ברובו בתוך החול ובצורה כזו כל כדור קשה לסובב.

      ---------------
      סה"כ הדואט (סליחה, התבלבלתי, דו-עט) יצא מוצלח מאוד ואולי תתחילו לארגן אותם לפחות פעם בשבוע?
      וזה גם יכול להיות טריעט וקווארטעט - הרי ריבוי אנשים לא בהכרח מפריע.
    • בעיקרון קטע א', כי הוא יותר ממוקד, והסיבות של הדברים די הגיוניות.
      ובכל זאת, אני לא יודע על מה הדו-עט נערך.

      האם נושאו היה על העבר, האם על כדור? האם המשימה הייתה להעביר לקורא רגש מסוים?
    • thursday next wrote:

      המטרה הייתה לתאר אווירה ותקופה מסויימת, גם אני לא חושבת שהנושא גאוני...

      הנושא היה כל מה שקשור בזמן... הכל כולל הכל. לא לתאר תקופת זמן מסויימת - למרות שזה גם אפשרי.
    • נראה לי שאני יודע מי כתב את קטע א ומי הכותב של קטע ב .
      אבל אני דיי מסכים עם אנשים פה שזו לא תחרות שווה בכלל.
      אין פה משהו להשוות.

      זה כמו חתימה אמריקאית ואיזה לוגו ב c4d .
      לא קשור להשוות בינהם.

      וזה גם לא קשור לנושא.
      היי נושא לא יכול להיות משהו עד כדי כך פתוח. זה צריך להיות משהו קצת יותר מכוון.
    • הוא אמינא wrote:

      שני הסיפורים פסולים:
      מבחינה פשוטה, שהדגש אמור ליהיות על זמן ולא סתם תקופה\כפר, אור אמר זאת מפורשות פה:il-forum.travian.com/converse.php?u=10377&u2=14126&page=2


      נכון שמטרת דו-קרב (duel) - שייצא ממנו רק אחד בחיים.

      אבל מטרת דועטים היא כפולה - לקבוע מי כתב יצירה יותר טובה (וזה רק 10% ממטרת הדועט)
      ולהנות - למשתתפי הדועט והסובבים אותם (90% מהמטרה לתחרות זו).

      אז מה חשוב האם שניהם כתבו בהתאם לנושא נקוב או שניהם לא. בכל מקרה שניהם נמצאים באותה קטגוריה ("בהתאם" או "לא", כאמור), כך שניתן לשפוט מי מצא חן בעינייך יותר. כמו כן, תן לכולנו להנות מהתחרות - זו תחרות ללא הקזת דם, כך שצריך רק להנות ולא לכאוס.

      ודבר אחרון - אם אתה כל כך לא מרוצה מהתחרות - תקרא תגר עליהם מחדש - כולנו נשמח לראות עוד דועט :)
    • קטעים יפים מאוד...
      הקטע הראשון מדהים מבחינה תיאורית, קלטתי כל דבר שקרה שם כולל דברים שלא תוארו.
      אין בו בכלל עלילה, הקטע לא משך אותי בשביל להמשיך לקרוא אותו.
      התיאורים היו מאוד מקוריים ויפים.

      הקטע השני בדיוק הפוך. התיאורים טובים - בקטע של החזרה בזמן, בשאר הקטעים פחות.
      העלילה משכה אותי להמשיך לקרוא וציפיתי להמשך.
      העלילה באמת הייתה טובה, צריך טיפה לעבוד על הכתיבה שלה.

      קל לזהות מי כתב מה.
      הצבעתי א', כי יותר קשה לעבוד על תיאורים מאשר על עלילה (לפי דעתי).
      זה כי כמו שמלפפון ירוק יותר מאשר ארוך - התיאורים הם גם לאורך וגם לעומק של הקטע, ועלילה היא רק לאורך.
      אבל באמת שהיה קשה להחליט ושני הקטעים מעולים.
    • שני קטעים טובים. הראשון די שיעמם אותי כי ראיתי לא מעט קטעים על שגרה. גם את סוג הקטע השני קראתי רבות אבל היו שם דברים שלא הייתי מאלה על ראשי, הרבה דברים. אהבתי מאוד את הסיום של קטע ב' הוא אפילו הצחיק אותי קצת. הצבעתי לב'.
    • amirar wrote:

      אהבתי מאוד את הסיום של קטע ב' הוא אפילו הצחיק אותי קצת. הצבעתי לב'.


      אז אולי תוכל להסביר לי את הסיום - כי אני לא הבנתי.
      נכון שהיה כאן נסיון כביכול לסגור לולאה, אך בעצם אין זה כך. אז מה הכוונה?
      מי שבטוח שהבין, אני אשמח לקבל את ההסבר. (אם הוא ישנו בכלל)

      The post was edited 1 time, last by jakuper ().

    • jakuper wrote:

      אז אולי תוכל להסביר לי את הסיום - כי אני לא הבנתי.
      נכון שהיה כאן נסיון כביכול לסגור לולאה, אך בעצם אין זה כך. אז מה הכוונה?
      מי שבטוח שהבין, אני אשמח לקבל את ההסבר. (אם הוא ישנו בכלל)

      אני אשלח לך בפרטי :)

      The post was edited 1 time, last by Amirar ().

    • Thursday next wrote:

      רוצה שקל?
      שואלים איזה קטע יותר אהבת...


      דבר ראשון : מה זו הצורת דיבור הזו בבקשה ?
      דבר שני : אני רוצה להתיחס למשהו שjakuper אמר וזה גם בקשר לדבריך.

      jakuper wrote:


      אז מה חשוב האם שניהם כתבו בהתאם לנושא נקוב או שניהם לא. בכל מקרה שניהם נמצאים באותה קטגוריה ("בהתאם" או "לא", כאמור), כך שניתן לשפוט מי מצא חן בעינייך יותר. כמו כן, תן לכולנו להנות מהתחרות - זו תחרות ללא הקזת דם, כך שצריך רק להנות ולא לכעוס.


      אני מעוניין לומר משהו בקשר לזה :
      זה אולי אותה קטגוריה ( סיפרות ) אבל אלו לא אותם דברים.
      הנה משל למה הדבר דומה :

      מכונית ספורט מהירה וחדישה ומשאית חול שנת יצור אחרונה.

      אז נכון ששניהם הם כלי רכב עם גלגלים ושניהם נוסעים על כביש עם צמיגים ונכון שלשניהם צריך דלק , אבל זה לא אותו דבר !

      איך אתם יכולים בכלל לשאול אותי מה אני אוהב או לא אוהב בין שני דברים שאי אפשר להשוות בינהם ?
      או שאם אתם רואים איזה שהו אפשרות להשוואה , אז תגלו לי בבקשה . אני אשמח ללמוד משהו חדש ואולי גם להצביע.

      ונחזור אלינו : הראשון הוא שיר והשני הוא קטע סיפורי.
      מה זה משנה מה אני אהבתי אם אפשר לפרסם את השיר הזה בפני עצמו ואת הקטע הסיפורי בפני עצמו ?
      הרי דועט נבנה כמין קרב למשהו שרק שם הוא יכול להיות . פה זה לא המצב .

      jakuper wrote:

      נכון שמטרת דו-קרב (duel) - שייצא ממנו רק אחד בחיים.
      אבל מטרת דועטים היא כפולה - לקבוע מי כתב יצירה יותר טובה (וזה רק 10% ממטרת הדועט)
      ולהנות - למשתתפי הדועט והסובבים אותם (90% מהמטרה לתחרות זו).


      אם אתה רוצה להנות , אז תפרסם את היצירות האלו ( כל יוצר בעצמו) לבד. ככה אולי גם יקבל כל כותב משוב בדמות מוניטין ליצירה שלו.

      jakuper wrote:


      ודבר אחרון - אם אתה כל כך לא מרוצה מהתחרות - תקרא תגר עליהם מחדש - כולנו נשמח לראות עוד דועט :)


      נראה לי שהוא לא היה מרוצה מהחוקים.
      ואת זה אם אני מבין נכון אותו , אני אומרלפי הלינק שהוא פירסם.
      אבל אם אני טועה , אז : הוא אמינא בבקשה תסביר על מה אתה לא מרוצה כל כך.

      The post was edited 3 times, last by איש אחד ().